כאבים בכף הרגל

כף הרגל צריכה גם להסתגל וגם לדחוף

בזמן הליכה כף הרגל מקבלת את משקל הגוף, מסתגלת למשטח ומסייעת לדחוף אותנו לצעד הבא. לשם כך דרוש שילוב של תנועה במפרקים, כוח שרירים ותמיכה של גידים ורצועות.

הפסיה הפלנטרית היא רצועת רקמת חיבור לאורך הסוליה, בין העקב לקדמת כף הרגל. היא משתתפת בתמיכה בקשת. גיד אכילס מחבר את שרירי השוק לעקב ומאפשר לנו להתרומם על האצבעות ולדחוף את הגוף קדימה. כרית השומן שמתחת לעקב מספקת ריפוד. לכן כאב מתחת לעקב וכאב מאחוריו עשויים לנבוע מרקמות שונות. [3] [4]

צורת הקשת היא רק חלק מהתמונה. בבדיקה חשוב להבין גם כיצד אתם הולכים, מה כואב, כמה כוח יש בשוק ומה השתנה בתפקוד. קשת שמתחילה להשתטח עם כאב חדש דורשת התייחסות שונה מקשת נמוכה שקיימת שנים ללא מגבלה. [7]

איפה כואב — ומה עשוי להסביר זאת?

המיקום ואופי הכאב עוזרים לכוון את הבדיקה, אך אינם מספיקים לאבחנה. כמה מצבים יכולים להופיע יחד.

1. כאב פלנטרי בעקב — מה שמכונה לעיתים ״דורבן״

דפוס מוכר הוא כאב בחלק התחתון־פנימי של העקב, בעיקר בצעדים הראשונים לאחר שינה או ישיבה. התנועה עשויה להקל בהתחלה, ובהמשך היום עמידה או הליכה ממושכת עלולות להחזיר את הכאב. [5]

חשוב להבדיל בין הכאב לבין זיז גרמי שנראה בצילום. זיז כזה עשוי להתקיים גם ללא כאב; עצם הופעתו אינה מוכיחה שהוא מקור התסמינים. במקרים רבים ניתן לטפל בכאב בלי להסיר את הזיז. [3]

השיקום עשוי לשלב התאמת עומס, מתיחות ייעודיות לפסיה ולשוק, חיזוק הדרגתי וטיפול ידני לפי ממצאי הבדיקה. טייפינג או מדרסים יכולים להשתלב בתוכנית; מדרס אינו אמור להיות הטיפול היחיד. בכאב עקבי בצעדים הראשונים אפשר לשקול גם סד לילה, לאחר התאמה מקצועית. [1]

2. טנדינופתיה של גיד אכילס

כאב ונוקשות מאחורי הקרסול או העקב, קושי בעלייה על האצבעות והחמרה בעקבות ריצה או עליות יכולים להתאים לבעיה בגיד אכילס. יש להבחין בין כאב באמצע הגיד לבין כאב בנקודת החיבור שלו לעצם העקב. [4]

בטנדינופתיה של אמצע הגיד, העמסה הדרגתית באמצעות תרגילי כוח היא מרכיב מרכזי בטיפול. בדרך כלל אין צורך להפסיק כל פעילות, אלא להתאים אותה ליכולת ולתגובת הגיד. [2]

3. רגישות בכרית השומן או בורסיטיס

כאב דמוי חבורה במרכז תחתית העקב עשוי לערב את כרית השומן, למשל לאחר דריכה על משטח קשה או חפץ. כאב בחלק האחורי של העקב עשוי לערב בורסה — שקיק שמפחית חיכוך בין רקמות. לחץ משפת הנעל יכול לתרום לגירוי באזור.

כאן עשויים להיות חשובים ריפוד, שינוי נעל והפחתת לחץ מקומי. טיפול שמתאים לפסיה אינו בהכרח מתאים לכרית השומן או לבורסה. [12]

4. כאב בכרית כף הרגל ונוירומה על שם מורטון

״מטטרסלגיה״ מתארת כאב בקדמת כף הרגל, ולא בהכרח מחלה אחת. תחושת אבן בנעל, צריבה או נימול המקרינים לאצבעות יכולים להתאים לגירוי עצב בין עצמות המסרק, לעיתים קרובות בין האצבע השלישית לרביעית.

שינוי לנעל בעלת מרווח מתאים לאצבעות והפחתת לחץ בקדמת כף הרגל עשויים לעזור. לעיתים נדרשת התאמת רפידה או בדיקת מומחה. טיפול ידני אינו ״מעלים״ נוירומה, ונימול מתמשך מצריך בירור. [6]

5. כאב בקשת ובגיד הטיביאלי האחורי

הגיד הטיביאלי האחורי עובר מאחורי הצד הפנימי של הקרסול ומשתתף בתמיכת הקשת. כאב או נפיחות לאורכו, קושי בדחיפה ושינוי חדש בצורת כף הרגל יכולים להעיד על ירידה בתפקודו.

במצבים מוקדמים ניתן לעיתים להיעזר בתמיכה, בתרגול ובהתאמת פעילות. השטחה מתקדמת של הקשת או חולשה משמעותית דורשות הערכה, ולעיתים מדרס, סד או טיפול אורתופדי נוסף. [7]

6. כאב ותחושת חוסר יציבות אחרי נקע

ירידה בנפיחות אינה בהכרח סוף השיקום. אחרי נקע עלולים להישאר הגבלת תנועה, חולשה וקושי בשיווי משקל, המתבטאים בתחושה שהקרסול ״בורח״ או בחשש לדרוך על משטח לא ישר.

שיקום כולל חזרה הדרגתית לנשיאת משקל, תרגילי כוח ושליטה ותרגול שיווי משקל. טיפול ידני יכול להשתלב כאשר קיימת מגבלת תנועה; הוא אינו מחליף את התרגול. [11]

להרחבה: קרסול נפוח ומתי כדאי להיבדק

7. שבר מאמץ — מצב שלא כדאי ״לעבוד דרכו״

כאב ממוקד בעצם, שמתגבר בדריכה לאחר עלייה בעומס, במיוחד עם נפיחות, מחייב לשקול פגיעת מאמץ. היא יכולה להופיע אצל רצים, אך גם בפעילות יומיומית כאשר העצם מוחלשת.

צילום מוקדם עלול להיות תקין. בחשד לשבר מפסיקים פעילות אימפקט ופונים לבדיקה; לא מנסים לפתור את הבעיה בעיסוי עמוק, מניפולציה או תרגול דרך כאב. [8]

האם הכאב בכף הרגל יכול להגיע מהגב?

כן, בחלק מהמקרים. גירוי של שורש עצב בגב התחתון עשוי להתבטא בכאב לאורך הרגל, צריבה, נימול או חולשה, לעיתים עד כף הרגל והאצבעות. כאב הגב עצמו לא תמיד יהיה התסמין הבולט. [10]

עם זאת, נימול אינו מוכיח שהבעיה בגב. הוא יכול לנבוע גם מגירוי עצבי מקומי או מנוירופתיה היקפית. לכן בודקים את פיזור התחושה, הכוח, הרפלקסים והרקע הרפואי, ולא מניחים שכל כאב בכף הרגל דורש טיפול בעמוד השדרה. [14]

מידע נוסף על סיאטיקה · נימול בידיים וברגליים

איך שומרים על בריאות העקבים וכפות הרגליים?

התאימו את כמות הפעילות ליכולת הנוכחית

כאשר עומס מסוים מחמיר את הכאב, אפשר לקצר הליכות, לחלק יום עמוס למקטעים או להחליף זמנית חלק מהריצה בפעילות נסבלת יותר, כגון רכיבה או שחייה. המטרה היא למצוא פעילות שאפשר להתמיד בה תוך התאוששות, ובהמשך להעלות את הדרישה בהדרגה. [3]

לדוגמה: אם הכאב מופיע בסוף הליכה ארוכה, התחילו בבדיקת התגובה להליכה קצרה יותר. אל תוסיפו באותו שבוע גם מרחק, גם עליות וגם קצב. עקבו גם אחר התפקוד למחרת, ולא רק אחרי ההרגשה בזמן הפעילות.

בחרו נעל לפי התאמה ונוחות

חפשו מרווח לאצבעות, אחיזה נוחה בעקב וסוליה שמתאימה לפעילות. נעל שלוחצת, מחליקה או משפשפת אינה מתאימה רק מפני שהיא משווקת כ״אורתופדית״. בכאב פלנטרי, ריפוד ותמיכה נוחים עשויים להקל, וכדאי להפחית הליכה יחפה על רצפה קשה אם היא מחמירה את התסמינים. [5]

שמרו על כוח ותנועה, גם אחרי שהכאב נרגע

כוח בשוק, תנועה בקרסול ושיווי משקל תורמים ליכולת להתמודד עם הליכה ופעילות. בחרו תוכנית קצרה שניתן לבצע בקביעות, במקום להסתמך רק על טיפול כאשר הכאב חוזר. [9]

טפלו גם בעור ובציפורניים

בדקו שפשופים, שלפוחיות וסדקים; רחצו וייבשו היטב, במיוחד בין האצבעות. גזרו ציפורניים ישר ולא עמוק בפינות. בסוכרת, ירידה בתחושה או בעיית זרימת דם, חשוב לבדוק את כפות הרגליים מדי יום ולהימנע מחיתוך עצמאי של יבלות או עור קשה. אל תשתמשו בחום ישיר או בקור קיצוני על אזור שאינו מרגיש היטב. [13]

התייחסו להחמרה מתמשכת

כאב שמתגבר, חוזר שוב ושוב או מגביל פעילות רגילה מצדיק בדיקה. אם טיפול עצמי סביר במשך כשבועיים אינו מביא לשיפור, כדאי לפנות להערכה; אין צורך לחכות שבועיים כאשר קיימים סימני אזהרה. [5]

איך בוחרים טיפול — ומה תפקיד הפיזיותרפיה והכירופרקטיקה?

בבדיקה מתחילים מהסיפור: מתי הכאב מופיע, היכן בדיוק הוא נמצא, האם הייתה חבלה, ומה השתנה בפעילות או בנעליים. לאחר מכן בודקים לפי הצורך הליכה, רגישות, תנועה, כוח ותפקוד עצבי. הדמיה נבחרת כאשר היא צפויה להשפיע על האבחנה או על הטיפול; היא אינה נדרשת אוטומטית בכל כאב עקב. [3]

תרגול הוא חלק מרכזי מהשיקום

בטיפול פיזיותרפי ובשיקום של בעיות עומס, הדגש הוא על בניית יכולת: חיזוק, תנועה, שיווי משקל והתאמת הפעילות. באכילס, לדוגמה, תוכנית העמסה מתקדמת חשובה יותר מהקלה רגעית בלבד. ההנחיות לאמצע גיד אכילס ממליצות על תרגילי העמסה לפחות שלוש פעמים בשבוע, במינון המותאם לסבילות. זו אינה הוראה אחידה לכל כאב בעקב. [2]

טיפול ידני וכירופרקטי — לפי ממצאים ומטרה

טיפול במפרקי כף הרגל והקרסול וברקמות הרכות עשוי להשתלב כאשר קיימים כאב או הגבלת תנועה המתאימים לטיפול כזה. המטרה היא לסייע בתנועה ובתפקוד ולתמוך בתרגול, לא להבטיח ״החזרת כל העצמות למקום״ או שינוי קבוע של הקשת.

ההמלצות לטיפול ידני בפסיה פלנטרית אינן הוכחה לכך שמניפולציה בעמוד השדרה מטפלת בכל כאב בכף הרגל. צריך לבחור טיפול לפי האבחנה, ולא לפי שם המקצוע בלבד. [1]

ומה לגבי מדרסים וגלי הלם?

מדרסים יכולים להיות כלי להפחתת עומס כחלק מהתוכנית, אך אינם תחליף אוטומטי לתרגול. גלי הלם עשויים להישקל בכאב פלנטרי עיקש לאחר הערכה וניסיון טיפול שמרני. ההתאמה תלויה במצב, והטיפול אינו מבטיח הצלחה או ״פירוק דורבן״. [1] [5]

תרגול: דוגמאות פשוטות להתחלה מותאמת

הדוגמאות הבאות הן לתרגול כללי לאחר שנבדקה התאמתו. הן אינן מיועדות לחבלה טרייה, חשד לשבר או לקרע, פצע בכף הרגל או אובדן תחושה. הפסיקו תרגיל שגורם לכאב חד, צליעה, נימול חדש או החמרה ברורה.

תנועת קרסול בישיבה

בישיבה נוחה הזיזו את כף הרגל בעדינות למעלה ולמטה ובצעו מעגלים קטנים בטווח נוח. אפשר להתחיל ב־5–10 חזרות לכל כיוון, פעם ביום, ולהתאים את המינון לתגובה.

עלייה על קצות האצבעות עם תמיכה

עמדו ליד משטח יציב, החזיקו בו ועלו באיטיות על שתי כפות הרגליים. רדו עד הרצפה, בלי להוריד עקבים מתחת למדרגה. נקודת התחלה אפשרית היא 1–2 סטים של 6–10 חזרות, פעמיים עד שלוש בשבוע בימים לא רצופים. בכאב אכילס יש להתאים תוכנית ייעודית.

שיווי משקל ליד משטח יציב

העבירו משקל לרגל אחת, עם תמיכת ידיים לפי הצורך. נסו להחזיק 10–20 שניות, שלוש פעמים לכל צד, בשלושה עד חמישה ימים בשבוע. אל תוותרו על התמיכה אם קיים חשש לנפילה.

אלו מינוני פתיחה אפשריים, לא מרשם אישי. תוכנית השיקום עשויה לכלול תרגילים ומינונים אחרים. [9]

לתרגילי המתיחות לרגליים באתר

מתי לא מחכים לטיפול שגרתי?

כיצד המרפאה של ד״ר שלמה כהן יכולה לעזור?

במרפאה בנוף איילון, ליד מודיעין, מתחילים בהערכה של מקור הכאב ושל הפעולות שקשה לכם לבצע. חשוב להבחין בין בעיית עומס מקומית, מגבלה אחרי פציעה ותסמינים שדורשים בירור רפואי נוסף.

בהתאם לממצאים, ניתן לבנות תוכנית הכוללת טיפול כירופרקטי וידני, תרגול שיקומי, הנחיות להתאמת עומס וייעוץ לגבי הרגלים יומיומיים. כאשר יש צורך בבדיקת רופא, אורתופד או איש מקצוע בתחום כף הרגל, הטיפול צריך להשתלב עם ההפניה המתאימה.

נעקוב אחר מטרות מעשיות: הליכה נוחה יותר, פחות כאב בצעדים הראשונים, שיפור בכוח וחזרה לפעילות הרצויה. מספר המפגשים וההתקדמות נקבעים לפי התגובה, ולא לפי הבטחה קבועה מראש.

שאלות נפוצות